<h1>הגהות חוות יאיר על ברכות</h1>
יאיר חיים בכרך
<h2>דף א:</h2>
עי' לקמן ברי"ף דף ז' ע"א:
<h2>דף ב.</h2>
אע"פ דלאחר עלות ע"ה לילה היא הא איתא פרק מי שהיה טמא דמעלות השחר עד הנץ החמה מהלך ה' מילין:
<h2>דף ב:</h2>
ובניו של ר"ג דלא הותר להן לקרוא ק"ש אחר שיעלה ע"ה שלא היו אנוסים אלא נמשך לבם אחר המשתה אשר"י:
<h2>דף ה.</h2>
ורמב"ם פי' אשתים שלפניה אחת ארוכה שפותחת וחותמת בברוך ואחת קצרה שאינה פותחת בברוך:
<h2>דף ה:</h2>
לא קיי"ל הכי:
<h2>דף ו.</h2>
עי' בגמ' דבעי למפשט מתניא דבתר הכי ודחי לה:
<h2>דף ז.</h2>
ושמע דריש השמע לאזנך. כ"א בגמ' וצ"ע אי ליכא קרא כלל מה דינו דממ"נ למה לי קרא לרבי או לרבנן וי"ל דלרבי צריך קרא אף בדיעבד ולרבנן אף לכתחלה:
<h2>דף ז:</h2>
דומיא למגילה שהיא חובה שגומרים הלל:
כמו בק"ש:
מפני הכבוד:
מכלל דפליג:
ברי"ף פ' במה מדליקין דף יא ע"ב [סי' שי"ח]:
<h2>דף ח:</h2>
כה"ג ב"מ פ' איזהו נשך דף ס"א ע"א:
כך גי' רש"י וכתב התם אית גרסי שהיו אומרים כלומר בקול רם ע"ש במרדכי גם במהרש"א:
<h2>דף ט:</h2>
צ"ע דרבא לא אמר מידי הכא:
עי' בתורת האדם להרמב"ן:
<h2>דף י.</h2>
עי' ברי"ף מ"ק דף רפה ע"א:
<h2>דף י:</h2>
א"ד מפני שתפלה צריכה כוונה יתירה רמב"ם ורע"ב:
<h2>דף טו:</h2>
עי' ברי"ף שבת ד' כ ע"ב:
<h2>דף טז.</h2>
לקמן ברי"ף דף מט ע"א:
עוד ברי"ף שבת דף מו ע"ב:
<h2>דף טז:</h2>
ליתא בגמ' וקאי אליבא דא"ד ואליבא דאביי עיין בגמרא:
<h2>דף יח.</h2>
ר' יהודה אומר עד ז' שעות:
<h2>דף כג.</h2>
[צל"ע בפ' כל כתבי סי' תנ"ח]:
<h2>דף ל:</h2>
לא הני תלמידי דרב הנ"ל ועי' בגמ':
<h2>דף לא:</h2>
עי' ברי"ף שבת בפ' ואלו קשרי' סי' תלח:
<h2>דף לג:</h2>
גי' הגמ' ברכת המזון שנים ושלשה:
<h2>דף לה.</h2>
לי ועיין רש"י בגמרא:
לרש"י י"ל דוקא ברגיל לאכול ועיין בגמרא:
<h2>דף לו.</h2>
נ"ב מהודאה אחת:
<h2>דף לז.</h2>
ריש פרקין:
<h2>דף לט.</h2>
לקמן גבי רב הונא בר יהודה איקלע לבי רבא וכו':
עי' פסחים סי' תשע"ג:
<h2>דף לט:</h2>
של מתים ושל:
מכאן תשובה לאומרי' שאין לקבור מת בלילה:
<h2>דף מ.</h2>
מכאן ראיה שקטני' אומרים ההפטרה בבהכ"נ:
<h2>דף מג.</h2>
בגבורה אתה שלום:
<h2>דף מג:</h2>
מעשה בראשית:
